פסק-דין בתיק ת"ק 10385-09-12

1.         לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקי רכוש שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 7.3.12 בסך 30,000 ש"ח, תאונה, שארעה בסמוך לחניון חברת ההשכרה "אלבר" ברחוב אהליאב בירושלים .

 2.        התובע הינו הבעלים של רכב מסוג סובארו B-4  מ.ר. 55-779-61 (להלן: "רכב התובע").     הנתבע 2  היה  הנהג בזמנים הרלוונטיים לתביעה ברכב מסוג משאית גרר, מ.ר. 12-666-63        שבבעלות הנתבעת 1 (להלן: "רכב הנתבעים").

3.         אליבא דגירסת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, בנו, מר אלחנן צייזלר, נהג בזמנים הרלבנטיים ברכבו בסמוך לחניון חברת ההשכרה "אלבר" ברחוב אהליאב בירושלים, וכאשר הבחין ברכב הנתבעים המבקש לצאת מהחניון, עצר בנו את רכבו על מנת לאפשר לרכב הנתבעים לצאת מהחניון ולהשתלב בנתיב הנגדי. דא עקא, כי רכב הנתבעים לא הצליח להשלים את ההשתלבות לפני  שפגע עם חלקו האחורי שמאלי בצידו השמאלי אחורי של רכבו.  

4.         אליבא דגירסת הנתבעים כפי שנטענה בכתב ההגנה, עת החל רכב הנתבעים בפניה שמאלה ביציאה מחניון "אלבר", נהג רכב התובע לא המתין לסיום הפניה והמשיך לנסוע בניסיון לעקוף את הרכב וכתוצאה מכך, פגע רכב התובע ברכב הנתבעים.

5.         בדיון שהתקיים בפני במעמד הצדדים נשמעו עדויות הנהגים וכן, הוגשו במהלכו ראיות בדמות תמונות מקום התאונה ( ת/2) ותמונות נזק רכב התובע ( ת/1) שצולמו מיד בסמוך לאחר קרות התאונה על ידי התובעים.

6.         לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, שמעתי עדויות הצדדים ועיינתי בראיות שהוצגו הנני מעדיף את גירסת התובע על פני גירסת הנתבע. ראשית ועיקר, הנני נותן אמון מלא בגירסת נהג התובע. העד מסר עדות מפורטת וקוהורנטית הנתמכת בראיות חיצוניות. על פי עדותו של נהג התובע, נהג רכב הנתבעים [שהינו משאית גרר גדולת מימדים] ניסה לצאת מהחניון ולהשתלב בנתיב הנגדי לנתיב בו נסע נהג רכב התובע. הואיל ובצד הכביש הנגדי חנו רכבים ובשל רכב שנסע לפני רכב התובע והפריע לו לביצוע ההשתלבות נהג הנתבעים לא הצליח לסיים את ההשתלבות בהצלחה ועל כן, שב אחורנית ונכנס לתוך החניון על מנת לאפשר לרכב שנסע לפני רכב התובע לעבור ולאחר מכן, לשוב ולנסות לבצע את הפנייה. לאחר שהרכב שנסע לפני רכב התובע המשיך בנסיעתו, נהג רכב התובע עצר בצידי הכביש עם זווית לימין, זאת, כאמור, על מנת לאפשר לרכב הנתבעים להשתלב בפנייה.

עמידת רכב התובע בזווית לימין גרמה לכך שצידו השמאלי אחורי בלט לתוך הכביש באופן  שהפריע לרכב הנתבעים להשלים את הפנייה, תומכת בגירסת התובע, כי היה בעצירה מלאה.

כמו כן, עמידת רכב התובע בזווית מסבירה את אופן קרות הנזקים בחלקו האחרוי שמאלי של רכב התובע. שכן, עת שניסיון השתלבותו של רכב הנתבעים לא צלח, רכב הנתבעים פגע עם חלקו האחורי שמאלי בחלקו האחורי שמאלי של רכב התובע. במקרה זה, היה על נהג רכב הנתבעים לנקוט אחת משתי דרכים. האחת, לאפשר לרכב התובע לנסוע לצורך פינוי נתיב נסיעתו באופן מלא. השנייה, לנסות להשלים את הפנייה באופן שאינו מסכן את הרכבים האחרים וככל שהדבר אינו אפשרי היה עליו להימנע מלהמשיך בנסיעה ולשוב על עקבותיו ולהורות לרכב התובע לנסוע אחורנית בכדי לאפשר לו להשלים הפנייה.

שנית, תמונות הנזק ומקום התאונה ( ת/1 ו-ת/2)  תומכות בטענת נהג התובעת, כי רכבו היה בעמידה במנח זוויתי. שכן, מוקד הנזק ברכבו הינו בצד אחורי שמאלי.

שלישית, על הנוהג ברכב היוצא מחניה להאט ולתת זכות קדימה לכלי הרכב האחרים הנוהגים באותה עת בכביש בטרם ישתלב בו.

רביעית, נתבע 2, הודה בעדותו, כי נהג התובע עצר ואפשר לו לבצע את הפנייה וההשתלבות. עדות זאת סותרת את גירסת הנתבעים בכתב ההגנה, כי נהג התובע ניסה לעקוף את רכבם.

אין בידי לקבל אף את עדות הנתבע 2, כי רכב התובע המשיך "לזחול" ועל כן, נגרמה התאונה, שכן, הוכח בפני מתמונות (ת/1, ת/2) כי רכב התובע עמד במנח זוויתי ימני ומשכך, לא היה לו לאן "לזחול". 

7.         נוכח האמור, הנני מקבל את גירסת התובע באופן מלא וקובע, כי מלוא האחריות לקרות התאונה רובצת לפיתחו של נתבע מס' 2. כמו כן, הנני קובע, כי לנתבעת 1 קיימת אחריות שילוחית למעשי ומחדלי הנתבע 2 מכוח היותה מעסיקתו ו/או שולחתו.

8.         באשר לנזקים הנטענים, התובעים תמכו את תביעתם בחוות דעת שמאי רכב שבדק את הרכב הניזוק מיד בסמוך לאחר קרות התאונה והעמיד הנזקים הישירים בסך 22,328 ש"ח. כמו כן, שמאי הרכב קבע, כי כתוצאה מהנזקים הישירים נגרמו נזקים עקיפים בדמות ירידת ערך מסחרית בסך 5,760 ש"ח. התובעים תיקנו את הרכב ביום 19/3/12 וצירפו חשבונית מס קבלה מס 100200. נוכח הצגת ראיות מהימנות לגרימת הנזקים ובהיעדר ראיות סותרות, הנני קובע, כי נגרמו לתובע נזקים בעקבות התאונה בסך 28,989 ש"ח.

9.         לאור האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע ביחד ולחוד סך של 28,989 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19/3/12 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, הנתבעים יישאו בהוצאות משפט בסך 350 ש"ח.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש תוך 15 יום.

ניתן היום,  כד' טבת תשע"ג , 07 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: